מחיקה והסדרת חובות

ב- 15.9.2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. החוק מחולל רפורמה בתחום חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים, ומטרותיו להציב את שיקומו הכלכלי של החייב כערך מרכזי בהליכי חדלות פירעון, להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים, להגביר את היציבות והוודאות של הדין, לקצר הליכים ולהפחית את הנטל הביורוקרטי. בנוסף, החוק עורך שינוי מבני ברשויות המטפלות בהליכי חדלות פירעון: בתי המשפט (הסמכות לדון בהליכי חדלות פירעון של יחיד הועברה מערכאת המחוזי לשלום), הכונס הרשמי (הממונה) ורשות האכיפה והגבייה.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – חדלות פירעון של יחיד

שלבי הליך חדלות פירעון:

בהתאם לחוק, הליך חדלות הפירעון ייפתח במתן צו לפתיחת הליכים שלאחריו מתחילה תקופת בדיקה שמטרתה יצירת בסיס עובדתי ביחס למצבו הכלכלי של החייב וההתנהלות שהובילה לחדלות פירעונו. במהלך תקופה זו ממונה נאמן לנכסי החייב ונאסר עליו לפרוע את חובותיו, אלא בהתאם להוראות החוק, וכן חלות עליו הגבלות שונות שמטרתן מניעת הגדלת החוב. בסיום התקופה, הממונה ימליץ על תכנית לפירעון החובות ובית המשפט יקיים דיון בהצעתו שבסיומו ייתן צו לשיקום כלכלי.

צו לשיקום כלכלי פותח את השלב השני, שבו בהתאם להוראות צו השיקום הכלכלי, ממומשים נכסי היחיד או מנוהלים לשם פירעון חובותיו לנושיו, ובמקביל הוא נדרש לתשלומים עתיים מהכנסתו השוטפת לשם השבת חובות. כאשר אין לחייב נכסים והכנסתו מספיקה רק לצרכיו החיוניים – יכול שיינתן  צו הפטר לאלתר.

הפטר – לאחר תום תקופת תכנית השיקום, יקבל החייב הפטר ו"יפתח דף חדש". 

מי רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד? 

בהתאם לסעיף 102 לחוק:

• היחיד
• נושה
• היועץ המשפטי לממשלה

מי הגורם המוסמך לדון בהליך?

בהתאם לסעיף 103 לחוק:

1. בקשת חייב יחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 ₪  – תוגש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
2. בקשת חייב יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 ₪ - תוגש באמצעות הממונה ותועבר באמצעותו לרשם ההוצאה לפועל.
3. בקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה – תוגש לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט המצוי במחוז שבו מתגורר היחיד או מצוי מקום עסקו העיקרי או נכסיו. 

סמכויות שיפוט בהליך חדלות פירעון – פשיטת רגל:

עד לחוק החדש כל הליך פשיטת רגל היה מתנהל אך ורק בבית המשפט המחוזי אפילו פשיטות רגל על חובות קטנים של עשרות אלפים בלבד, בעוד שככלל ולמעט חריגים תביעה אזרחית מוגשת לבית המשפט המחוזי רק מסכום של 2,500,000 ₪ ומעלה, מה שהיה גורם לעומס רב על בתי המשפט המחוזיים בניגוד לכל הגיון.

החוק החדש מפזר את הסמכות לדון בהליכי חדלות פירעון בין בית המשפט המחוזי, בית משפט השלום ולשכת ההוצאה לפועל באופן שצפוי להוריד משמעותית את העומס הדיוני, לפשט את הפרוצדורה ולייעל את ההליכים עבור כולם וזאת לפי החלוקה הבאה:

• חובות של יחידים המסתכמים לסך של עד 150,000 ₪ [כולל הצמדה וריבית] ומינימום 50,000 ₪ [מטעמים מיוחדים שיירשמו לפעמים גם פחות] – סמכות השיפוט הנה ללשכת ההוצאה לפועל בעוד שההליך מתנהל כולו ע"י רשם ההוצאה לפועל בשיתוף של מנהל מיוחד שימונה בתיק וכינויו לפי החוק החדש "נאמן". במקרים מסוימים תידרש התערבותו של כונס הנכסים הרשמי שכינויו לפי החוק החדש הוא "הממונה".
• חובות של יחידים המסתכמים לסך של למעלה מ- 150,000 ₪ – סמכות השיפוט הנה לבית המשפט השלום בשיתוף הממונה וכן נאמן שימונה בתיק.
• הליך חדלות פירעון כלומר פירוק של תאגידים [חברות, עמותות וכו'] – סמכות השיפוט היא לבית המשפט המחוזי בשיתוף הממונה וכן מפרק שכינויו לפי החוק החדש כאמור "נאמן".
• החוק החדש מרחיב משמעותית את סמכויותיו של הממונה אולם נראה כי מרבית מסמכויותיו הנוספות של הכנ"ר באות בעצם להגשים את הפרקטיקה המשפטית שהייתה נהוגה עד כה בכל מקרה, כך לדוגמא: עד כה הממונה היה נותן צו הכינוס שכינויו לפי החוק החדש "צו לפתיחת הליכים" במסגרתו קובע את התשלומים החודשיים של החייב אך בית המשפט אמור היה לאשר את הצו ואת התשלומים כאשר בפועל האישור לרב היה כמעין "חותמת גומי" ורק בשלב מתקדם היו בוחנים מחדש את גובה התשלומים החודשיים שנקבעו. החוק החדש "חוסך" בפרוצדורה ומעניק לממונה את הסמכות לתת צו כאמור ולפסוק תשלומים חודשיים ללא צורך באישור של ביהמ"ש.

שינויים של מונחי יסוד:

אם נקלעתם לחובות ואתם מחפשים עורך דין שמכיר היטב את ההליכים המשפטיים והנפשות הפועלות, עורך דין שיתאים לכם את הדרך הנכונה והיעילה ביותר לצאת מהחובות ולפתוח דף חדש בחיים, הגעתם למקום הנכון!

לפגישה ללא התחייבות צרו קשר עוד היום 0529241467